האדם משווה עצמו תמיד לאחרים מרגיש חוסר ורוצה תמיד להתמלא עוד ועוד. הוא חייב לפצות את עצמו על תחושתו זאת בכל דרך אפשרית גם על חשבונם של אחרים. שאיפה זאת היא שורש כל ההיתקלויות וכל הקונפליקטים, ולכן נחשבת שאיפה שלילית.
האדם משווה עצמו תמיד לאחרים מרגיש חוסר ורוצה תמיד להתמלא עוד ועוד. הוא חייב לפצות את עצמו על תחושתו זאת בכל דרך אפשרית גם על חשבונם של אחרים. שאיפה זאת היא שורש כל ההיתקלויות וכל הקונפליקטים, ולכן נחשבת שאיפה שלילית.
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | 2 | 3 | 4 | |||
5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 |
12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 |
19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 |
26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
מַהוּ הַטַּעַם בְּחַיֵּינוּ. כְּלוֹמַר, מִסְפָּר שְׁנוֹת חַיֵּינוּ הַלָּלוּ, הָעוֹלִים לָנוּ בְּיֹקֶר כָּל כָּךְ, דְּהַיְנוּ מַרְבִּית הַיִּסּוּרִים וְהַמַּכְאוֹבִים שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים בַּעֲדָם, בִּכְדֵי להשלימם עַל אחריתם, הִנֵּה מִי הוּא הַנֶּהֱנֶה מֵהֶם. אוֹ בְּיֶתֶר דִּיּוּק, לְמִי אֲנִי מְהַנֶּה...עֶצֶם הַשְּׁאֵלָה בְּעֵינָהּ עוֹמֶדֶת בְּכָל תוקפה ומרירותה, שֶׁהֲרֵי לְעִתִּים הִיא פּוֹגֶשֶׁת אוֹתָנוּ בִּלְתִּי קָרוּא, ומנקרת אֶת מוחינו, ומשפילתנו עַד עָפָר, בְּטֶרֶם שֶׁנַּצְלִיחַ לִמְצֹא הַתַּחְבּוּלָה הַיְּדוּעַה, דְּהַיְנוּ, לְהִסָּחֵף בְּלִי דַּעַת בזרמי הַחַיִּים, כְּדאֶתְמוֹל.
ஜ ஜ ஜ ஜ ஜ
כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה.
ஜ ஜ ஜ ஜ ஜ
יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.RSS 2.0Comments RSS 2.0 | ערכת נושא: Quentin.