ריכוז מאמצים

אם היינו מתבוננים בעצמנו מהצד, לא היינו מוצאים בתוכנו שום תכונה שלא נוצרה בנו מלמעלה: כל התכונות שלנו מוטבעות בנו טרם לידתנו, וכל המאורעות שסביבנו מתרחשים אף הם באופן בלתי תלוי בנו.

אם כל תכונות האדם והסביבה המשפיעה עליו ידועות, הרי תוצאת פעילות הגומלין ביניהן גלויה לעין. אם נתונים אלה ידועים מלכתחילה, אפשר לצפות מראש את התגובות וההחלטות של כל אדם. לכן ודאי שאין לנו חופש בחירה.

קיים רק מרכיב אחד שאותו אנו יכולים לבחור בחופשיות – באפשרות להתקדמות עצמאית אל המטרה – אל הבורא. מכל המעשים שלנו בחיים, רק פעולה זו יכולה להיות עצמאית, וכל היתר נקבע מראש, מלמעלה. העובדה הזאת מתגלה ללומד חוכמת הקבלה, ועוזרת לו לרכז את מאמציו רק במקום שבו חופש הבחירה הוא אפשרי.

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 3:54 am  סגור לתגובות על ריכוז מאמצים  

מוסר וקבלה

כל  עוד פעולותינו בחיים מאולצות וחופש הבחירה מתממש רק על פי מידת הכניסה לעולם העליון כפי שטוענת הקבלה, הרי  לא קיימות אמות-מידה מוסריות מוחלטות, והאנושות מגלה זאת  לעצמה בהדרגה. למרות זאת חכמת הקבלה דורשת מכל אדם בחברה להועיל כמידת יכולתו,  להיות ישר עם סביבתו,  לקיים את חוקי המדינה ולמלא את חובתו האזרחית.

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 3:48 am  סגור לתגובות על מוסר וקבלה  

תועלת המקובל

כל עיסוק של האדם בעולם הזה נמדד על פי מידת התועלת שהוא מביא לאנושות. היות  שכל פעולותיו של אדם מאולצות על ידי האנוכיות,  אין בהם כל  תועלת מלבד העובדה שהוא יגלה בסופו של דבר את חוסר יעילותן ויגיע להחלטה לתקנן. המקובל הוא אדם המביא תועלת לאנושות היות  שבפעולותיו, בתיקוניו, הוא מושך אל העולם שלנו אור עליון המביא איתו ברכה ושפע.

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 3:38 am  סגור לתגובות על תועלת המקובל  

עזרה לזולת ?

בעל הסולם כותב שדווקא כוחות הטומאה, האנוכיות, מחשבות לא טהורות של אדם, מביאות אותו למסקנה  שהוא רחוק  מרוחניות. ברוחניות אמיתית קיימת מטרה אחת – כוח עליון, וכל מעשיו של האדם נועדו להשיג  אותו.  הרי הכוח העליון יצר אותנו ואת התנאים סביבנו – את העוני, את הסבל ואת המחלות. ואם אומרים לנו: "תקנו את מה שעולל כוח עליון", עלינו לעצור ולשאול את עצמנו: "אם כן, לשם מה נוצרנו כפי שנוצרנו על ידי כוח עליון, אנחנו וכל הסובבים אותנו ?"

באותה פזיזות התייחסנו אל כל מה הקיים  בטבע,  בטוחים שדברים רבים בו נוצרו לחינם, שיש בו הרבה דברים מזיקים {כמו הזאבים לגדיים}. עד הרגע שבו השתכנענו שבטבע צריך להיות איזון ואסור להשמיד  דבר, שכל התופעות הקיצוניות מאזנות זו את זו.  בחברה האנושית אי אפשר להשמיד את הפגמים ואת הסבל בדרכי פעולה ישירות. הם ייעלמו ברגע שננצל נכון את חוקי הטבע.

ויותר מכך, העזרה לזולת בעולם הזה שלא לצורך התחברות עם כוח עליון היא מעשה שהורס את העולם הזה. לא לחינם נאמר  שהדרך אל הגיהינום רצופה בכוונות טובות.

אם נהיה טובים זה אל זה בלי  הכוונה להתאחד כך  עם חוקי העולם הרוחני, נגיע לשנאה הדדית  ואף להשמדה עצמית. ההיסטוריה האנושית רצופה בניסיונות כושלים ליישם רעיון "הומאני" זה, כפי שקרה בברית המועצות לשעבר, בקומונות למיניהן ובקיבוצים בארץ. והסיבה לכישלונות היא שאנחנו והעולם שלנו נוצרנו כדי להשיג את הבורא.

אם זוהי מטרתנו,  נעסוק בעולם שלנו במה שנעסוק, תמיד נשתמש בו נכון ולעולם לא נזיק לעצמנו. גם  אם  לא נדע  את כל חוקי העולם הזה, אבל נשאף  אל הבורא – נשתמש  בעולם הזה ביעילות ובבטיחות מרבית. כך הוא בנוי.

אם יש לנו חיים אנוכיים  עם מטרה פרטית משלנו, אפילו טובה, בסופו של דבר הם יביאו   אכזבה,  ייסורים, ולעולם לא נחוש  סיפוק מלא.

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 2:47 am  סגור לתגובות על עזרה לזולת ?  

ידע מהגלגול הקודם

אנו נולדים עם תכונות מסוימות שלא משתנות בתוכנו: נולדנו איתן ואין אנו יכולים לעשות דבר בנדון. אין לנו שליטה על התכונות הראשוניות שלנו.

במהלך החיים אנו צוברים ידע. כשאנו מתים, אנו מוסיפים את הידע הזה אל התכונות שלנו, שאיתן ניוולד מחדש. כל מה שאנו לומדים היום, יהפוך עבורנו בפעם הבאה שניוולד לתכונה פנימית טבעית. לכן ילדינו מסתגלים לטכנולוגיה חדישה ביתר קלות, שכן הידע מהגלגול הקודם הופך להם לתכונות טבעיות. כך, המעברים הקבועים מהעולם הזה אל העולם הרוחני וחזרה ממנו הינם הכרחיים לשינוי התכונות הטבעיות.

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 2:29 am  סגור לתגובות על ידע מהגלגול הקודם  

ניצוץ ממעל

לפני ההתלבשות ברצונות ברמה החומרית ובגוף חומרי, הנשמה היא נקודה בתוך הבורא. כאשר היא יורדת לתוך רצונות חומריים, מקבלת הנקודה אפשרות לגדול עד לכדי גודלו של הבורא. הגדלת הרצון מתרחשת באמצעות הוספת רצונותיהם של הסובבים אל הנקודה. זה אפשרי רק לפי מידת האהבה אל הסובבים. כך נרכשים בו זמנית הרצונות והכוונות – כלי-נשמה ראוי לשימוש הדומה לבורא, ומיועד לקבלת חיים עליונים. כל יתר הדברים מלבד הנקודה הזאת באדם הם לא יותר ממנגנון, הפועל על פי משתנים נתונים מראש, בלי כל חופש בחירה.

שיר "גוף שלם" מילים מספר הזוהר

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 1:59 am  סגור לתגובות על ניצוץ ממעל  

רצון אדם

כל הטבע כולו הוא רצון לקבל, להתענג, למלא את הרצון, את הרגשת הריקנות והחסרון. הנבראים שרמת התפתחות הרצון שלהם מוגדרת כ"דומם", "צומח" ו"חי", שואפים למלא רק את חסרונם הפרטי. התפתחות הרצון הנקראת "אדם" מובדלת  מן הקודמים באיכותה: יש בו לא רק את הרצון למלא את עצמו, כפי שיש  ברמת ה"חי", הוא אף קולט מהסביבה את הרגשת בני-מינו. האדם מרגיש  תענוג ומרגיש גם את סבל הזולת, כלומר, הוא יכול להרחיב את רצונותיו הודות לרגשות שהוא חש כמו קנאה,  תאוות הכבוד ולימוד  להימנע מייסורים.

ה"אדם" אנוכי  בכך שהוא משווה עצמו תמיד לאחרים ורוצה תמיד להתמלא עוד.  הוא חייב לפצות את עצמו על תחושתו זאת בכל דרך אפשרית. ובכלל זה – על חשבונם של אחרים. שאיפה זאת היא שורש  כל ההיתקלויות  וכל הקונפליקטים, ולכן נחשבת שאיפה  שלילית.

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 1:49 am  סגור לתגובות על רצון אדם  

שאיפה שלילית

האדם משווה עצמו תמיד לאחרים מרגיש חוסר ורוצה תמיד להתמלא עוד ועוד. הוא חייב לפצות את עצמו על תחושתו זאת בכל דרך אפשרית גם על חשבונם של אחרים. שאיפה זאת היא שורש כל ההיתקלויות וכל הקונפליקטים, ולכן נחשבת שאיפה שלילית.

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 1:25 am  סגור לתגובות על שאיפה שלילית  

שותף מדעת

חופש הבחירה שלנו אינו בפעולה, אלא בהסכמה לכך שהבורא ישנה אותנו.

רק לשם השגת מצב זה על האדם להתייגע במשך כל חייו בעולם שלנו.

בעולם שלנו ובעולם הרוחני – איננו מבצעים כל פעולה מלבד התיקון שבהסכמתנו עם פעולותיו של הבורא – עם המידה שבה הבורא נותן לנו את הבנת העולם העליון.

האדם הופך ממשתתף-בעל-כרחו בתהליך התפתחות הבריאה, לשותפו-מדעת של הבורא. וזהו התיקון שלנו, ההשתוות שלנו לבורא. הסכמה מלאה של אדם עם הבורא נקראת "דבקות בבורא".

kab.co.il

Published in: on 27 בדצמבר 2010 at 1:00 am  סגור לתגובות על שותף מדעת